اهلا

ب،أمل جمّال:
الدّروز بين مُشاركة وإقْصاء ترجَمَ بتصرّف نمر نمر
لن أنطلق من منظور طائفي، معاذ الله، ولن أؤكّد المؤكّد في انتمائنا العربي الأصيل، وهذا دأب الباحث كذلك، كما يُستشفّ من النّصوص إلاّ أن الموضوع حريّ بالتّنويه وتسليط بعض الأضواء وتنقية الأجواء.
بين يدَيَّ كناب البروفسور أمل جمّال، اليركاويّ الأصيل، عميد كلّيّة الدّراسات المجتمعيّة في جامعة تل أبيب: الدّروز بين مشاركة وإقصاء، صدر في مطلع هذ العام عن ذار النّشر: خط أحمر، عدد الصّفحات: 447، عدد الفصول ثمانية على النّحو التّالي:
1)معضلات وافتراضات في دراسة الأقلّيّات وما تفرّع عن ذلك.
2) تطوّر الدّراسة حول الدروز في إسرائيل ومواضيع لاحقة.
3)عُنف ممنهج من قِبل مجموعة قويّة تنفي الشّرعيّة عن الآخرين...
4) نُخَبٌ متغيّرة وبدائل في المجتمع....
5) معارضة سياسيّة، تمثيل زائد وأنماط قَمْع ونمويه في....
6) ثروة اجتماعيّة ورأس مال طبقي وضعف النّجاعة في....
7) أهداف وفجوات في التّحصيل العالي مع التشديد على الوسط والتّحدّيات في ...
8) أنماط عمل، مستويات الدّخل والطبقيّة الاجتماعيّة في....
يتلو ذلك تلخيصات واستنتاجات عامّة، رسومات بيانيّة، لوحات، معطيات، إشارات وقرائن ووسائل إيضاح ومراجع وأسماء أعلام.
كَم صَبَوْتُ أنْ أشَبَّهَ بالرّابي (عكيبا) الذي دخل (الفردوس) التّوراتي الشّفوي وخرج منه بسلام بعكس الذين سبقوه وعوقِبوا، وانا لسْتُ من هذه الشّريحة مع مزيد الأسف! لأنّ من يحاول سبر أغوار الجمّال ودخول حدائق وبساتين وميادينه، سيجد الطّريق وَعراً، محفوفاً بالأخطار والأدغال والصّعوبات: لُغويّاً، عُمقاً، أبعاداً ومجازاً ومفازةً، كما يبدو إنّ دراسته المُشبعة باليورانيوم المُخضّب جدّاً لدرجة قصوى، لكن لأغراض المساواة والسّلام فقط.
لن أسْهب في الاقتباسات والاشارات والدّلائل، فالموضوع أصبح ممجوجاً حول المساواة في المواطنة والحقوق المدنيّة، الكثيرون قالوا للأعور: يا أعور/ ويا ضرير: أنت لا ترى من الحلول والكربال والغربال، وتستمرّ سياسة المماطلة والضّحك على اللّحى والذّقون، هذا المرجع الهامّ هو وثيقة دامغة وإدانة قضائيّة للسّلطة الغاشمة وممثّليها من أعلى المستويات لأدناها.
بلدة يركا العامرة بأهلها وناسها أضْحت عظيمة اقتصاديّاً، مركزاً تجاريّاً، حضاريّاً، اجتماعيّاً، روحيّاً وظلّيّاً في دماثة الخُلق والعطاء، عاصمة الكُبّة والكُبّب(ألمُكَبّب) والكرم والشّجاعة معاً، كما أصبحتْ محجّاً وقِبلة للزائرين والقاصدين للتسوّق والملاهي في عطلات نهاية الأسبوع والأعياد لليهود والعرب معاً.
إنَ ما يراه الجمّال من شُرفته الأكّاديميّة ويده الطّائلة في ولوج أرشيفات وخزائن الدّولة هو كثير ووفير، وما يراهُ من هناك لا نراهُ نحن من هنا! كما قال الرّاحل: أريئيل شارون، حين صار رئيساً للحكومة في مطلع القرن الحادي والعشرين.
لن نَشِذّ عن هذا السّياق إذا أعدنا للذاكرة، ما قاله العسفاوي الشّهم، وفي المقبرة العسكريّة بالذّات، موجّهاً كلامه للوزير: إيلي كوهين كممثّل للدولة، في يوم ذكرى ضحايا حروب إسرائيل، نيسان 2026، قال بغضب وجرأة ما لا يُحْمل على وجهَين:(إيران لم تهدم بيوت الدّروز هنا، أمّا دولة إسرائيل فهي التي تهدم بيوتنا!)، وبحضور الرّئيس الرّوحي سماحة الشّيخ موفّق طريف (في نفس المشهد) قيل:(دولة إسرائيل مُغَيَّبة في البلدات الدّرزيّة).
هذه أقوال يصعب ازدرادها وهضمها وحجزها والتّعتيم عليها!
كان بإمكاني أن أحذوَ حذوَ المقولة: ألْطُشْ طَنِّش، شوعليك!(هَعْتيكْ هّدْبيك)، إلاّ أن ذلك عملية شاقّة مُضْنية سيزيفيّة عبثيّةّ!
يقولون بالعبريّة: مِن كثرة الأشجار لا نرى الغابة، ومن كثرة الدّراسات عن الدّروز لا نرى الدّروز! والّلبيب من الإشارة يفهم! والراحل المخابراتي: شمعون أفيفي، كاتب الدّراسات عن الدّروز قال في كتابه: الدروز قضّة صيرورة 2014 صفحة 277 وما بعدها: كلّ رؤساء حكومات إسرائيل وعدوا بإقامة قرية درزيّة، ولكنّهم نكثوا عهودهم حتّى عام 2014! وأضيف أنا حتى عام 2025، ما زالت الوعود عرقوبيّة، بُكرا في المشمش، عيش يا كْديش تَيطلع الحشيش!
الدّراسات العشر المُشار إلى أغلفتها في هذا السّياق، قد لا تخلو بعضها من مقولة: دير الحمرة عالبورة وْخلّي الّدعوة مستورة، والقارئ يميّز ما بين اللبّ والقشور ومسح الجوخ والصّدق. وألف تحيّة للجمّال في طليعة القافلة.
وما دُمنا في أجواء:(والفجرِ وليالٍ عَشْرٍ والشّفْعِ والوَتْرِ واليْلِ(والليل) إذا يَسِر، هل في ذلكَ قَسَمٌ لِذي حِجْرٍ)) سورة الفجر 1-4، صدق الله العظيم. وكلّ عام والجميع بألف خير في أضحى مبارك للجميع.
**هذه ترجمة بتصرّف لمقالي بالعبريّة، نُشر في موقع (كفارنيك/قرية الورود) يوم:30 /4 / 2026)، ممّا اقتضى التّنويه إليه.





!!
הוצאת אונ,”בר-אילן, רמת גן 1998,
המחבר כיהן כמנהל המחלקה הדרוזית במשרד הדתות,
פנה לערכאות משפטיות נגד השייח’ אמין טריף תנצב”ה.
كان المؤلّف مديراً للدائرة الدرزيّة في وزارة الأديان، وقدّم شكوى قضائيّة
ضدّ سماحة المغفور له الشّيخ أمين طريف، غريب عجيب.






ירושלים,תשס”ז,2007 אליה וקוץ בה הוצאת ספרים אריאל, 2014, עיין עמוד 277, הקמת יישוב דרוזי חדש!





ד”ר רג’א פרג’, כפר ינוח 2002




משרד הביטחון, הדפסה שניה 2002, דפוס גסטליט, ח יפה, 2015, זרית חול בעיניים ומסי
אבי רעיון: טרנספר לדרוזים, שפתיים ירקיעו שמיים.
לפני תש”ח 1948, היום עושים הנשמה דפוס גסטליט, ח יפה, 2015,
מלאכותית לרעיון הקמת זרית חול בעיניים ומסי שפתיים ירקיעו שמיים.
מדינה דרוזית!









הדרוזים/ בין שותפות להדרה
פרופסור אמל גמאל
**למען הדיוק באיות וניקוד שם המחבר: אמל/תקווה/שם פרטי, שם המשפחה: (גַּמָּאל), מלשון(גָּמָל)/מוביל את שיירת הגמלים היא: (גַּמֶּלֶת) .
נימר-נימר על ספרו החדש של פרופסור אמל גמאל
אתר: כפרניק, עודד שלומות, 30 /4 /2026

הספר יצא לאור בשנת תשפ”ו 2026, הוצאת קו אדום/ הקבוץ המאוחד, מספר העמודים 450. המחבר מקדיש את יצירתו/ מחקרו לענקי וענקיות הרוח שהשפיעו עליו, עיצבו את תפישת עולמו והפכו אותו למי ולמה שהוא.
בספר 8 פרקים:
1)דילמות והנחות יסוד בחקר מיעוטים.
2 )התפתחות המחקר על הדרוזים בישראל- סקירת ספרות. כולל כותרות משניות, השבר של:
1947 -1948, גיוס דרוזים לצה”ל, הבניית זהות, דת, חינוך, תוכני תוכניות הלימודים, מינהל, היחס לגיוס חובה, מחאה התנהלות פוליטית א-פורמלית, היחס למדיניות התכנון והבנייה, היחס למקומם של הדרוזים בשיקולים האסטרטגיים והזהותיים של המדינה, התנהגות פוליטית פורמלית, מסקנות.
(3 אלימות אפיסטמית, התנתקות מוסרית וזהות דרוזים בישראל. כותרות משנה: מבוא, המסגרת האנליטית, ההקשר ההיסטורי, כפיית השירות הצבאי בדרכי עורמה ותוך דיכוי קוגניטיבי, ייצורה של התנתקות מוסרית, הפנומולוגיה של ההתנתקות המוסרית, סיכום.
4)אליטות משתנות ותמורות במבנה הכוח בחברה הדרוזית בישראל, תתי פרקים: מחקרי אליטות ומנהיגות, התנהגות האליטה הדרוזית בישראל, סיכום.
5)התנגדות פוליטית, ייצוג-יתר ודפוסי הצנעה קליינטליסטיים בחברה הדרוזית בישראל. כותרות משנה: סקירת ספרות, ייצוג מיעוטים, השתתפות פוליטית: שיעורי הצבעה ואי הצבעה, השתתפות פוליטית: דפוסי הצבעה, קליינטליזם, ניתוח סוציולוגי של חברי הכנסת הדרוזים, שיעור ההשתתפות של הדרוזים בבחירות לכנסת, דפוסי ההצבעה של החברה הדרוזית, דפוסי הצבעה לפי סקרי המחקר עמוד 202, הסבר מהותי, בחירת השונות נין המצביעים הדרוזים למפלגות הציוניות שיש או אין בהן מועמד דרוזי, הסבר תועלתי-כלכלי, היחס בין הבחירה במפלגת שלטון לקיומו של מועמד דרוזי ברשימתה, הצבעה פטרימוניאלית, סיכום.
(6הון חברתי וחולשת האקטיביזם האזרחי המאורגן של הדרוזים בישראל, תתי פרקים: התארגנות אזרחית הון חברתי ומחאה, מתודולוגיה, ניתוח הממצאים: התפלגות העמותות הדרוזיות, תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב תשמ”ה 1985, היקף הפעילות של העמותות הדרוזיות, עובדים ומתנדבים בעמותות דרוזיות פעילות.
(7 מגמות ופערים בהשכלה הגבוהה, בדגש על מגדר, ואתגרי העתיד של החברה הדרוזית בישראל: סקירת ספרות, הזכאות לתעודות בגרות כמדד הצלחה, השוואת השכלתם של הדרוזים לשאר החברה הערבית, תחומי ההשכלה השונים בחברה הדרוזית, מוסדות החינוך בחברה הדרוזית, מוסדות ההשכלה ותחומי הלימוד, הנבחרים של הדרוזים בהשוואה לחברה הכללית, סיכום.
8 )דפוסי תעסוקה, רמות הכנסה וריבוד חברתי בקרב הדרוזים בישראל, תתי פרקים: סקירת ספרות, הדירוג הסוציו-אקונומי של הישובים בישראל, הערות מתודולוגיות על ניתוח הנתונים, מגדר וענפי תעסוקה, הכנסה ממוצעת וענפי תעסוקה, יישובים וענפי תעסוקה, סקטורים (פרטי וציבורי) וסוגי עובדים (שכיר ועצמאי) בחברה הדרוזית, הכנסה ממוצעת וסקטורים, ההכנסה הממוצעת לפי ענפים וסקטורים, רמת השכלה וסקטורים, השכר הממוצע,
סיכום: הדרוזים בישראל בעידן התמורות והטכנולוגיות והכלכליות ואתגריהן הערכיים והזהותיים.
כל זאת בנוסף לדיאגרמות, עקומות, טבלאות, נתונים, תרשימי צבע, מפתח עניינים ואמצעי המחשה למיניהם. הספר שופע ב”אורניום מועשר” אך ורק לצורכי שלום ושוויון! ספר נם על אצטבה לא יוסיף חוכמה.
*עיינתי כבר במירב המחקרים האקדמאים על החברה הדרוזית בישראל, הן בערבית והן בעברית, בין השאר: עשרה ספרים שעטיפותיהם מופיעות בהמשך.
*הלוואי שדמיתי לרבי עקיבא:
שנכנס בשלום ויצא בשלום מהפרד”ס, לדאבוני הרב אני לא בקטגוריה זו, כי לתהות על קנקנו של הפרופסור המלומד, זו מסימה קשה ומסובכת עד אין קץ! לתומי חשבתי שאני מסתדר בלשון העברית ברמת עמך. התברר לי שאני: בור עם הארץ, במיוחד במושגים הלועזיים.
* מעון המחבר בעיירה ירכא, שהפכה להיות מעצמה כלכלית, מרכז מסחרי, תרבותי, חברתי, סוציאלי, רוחני והומוריסטי, בירת הכובי והכובב (الكبّة والكبب/المكبّب) בעת ובעונה אחת, כן הישוב מקום עליה לרגל למרבית הישראלים על גווניהם והמוניהם בסופי שבוע וחגים.
בנוסף לקריאה חופשית בכול צבעי הרשת והקשת, נכנסתי לתחומים שונים, כולל: שדמות, שלפים ונירים, אדמות זיבוריות ועידיות ומדושנות, אך במרחביו הפתוחים של אמל, מה שרואים מכאן לא רואים משם, לפי המנוח: אריאל שרון!
מעניין לעניין ובאותו עניין, ביום הזיכרון האחרון לחללי מערכות ישראל, דווקא בבית הקברות בעיירה הדרוזית עוספיא, במעמד נציג מדינת ישראל השר אלי כהן, התפרץ לעברו מבוגר דרוזי, ובלשון חדה, שלא משתמעת לשתי פנים: “איראן לא הרסה בתים דרוזים, מדינת ישראל כן הורסת לנו בתים”. אלה דברים מאוד קשים, קשה לעכלם ולעקלם, הן בכף והן בקוף! מנהיגנו הרוחני: כבוד השייך מופק טריף באותו מעמד אמר “מדינת ישראל נעדרת מהיישובים הדרוזים”!!
יכולתי להשתמש בשיטת: העתק הדבק ודייק! אך זו עבודה סיזיפית ללא כול תוספת.
חן חן לחוקר, אכן כשמו הוא, לא הלך סחור סחור, לא השתמש בלשון סגי נהור, אך שנץ מותניים, שם יד על הדופק, לא קלטר, אך חרש חריש עמוק במחרשת מסמר, לשם שמיים, ולא על מנת לקבל פרס, אשרי יולדתו ויזכה להעמיד הרבה תלמידים שתולים על פלגי מים.
*מרוב עצים (מחקרים) לא רואים את היער (הדרוזים), ודייה לחכימא ברמיזא, המנוח שמעון אביבי ציין: כול ראשי ממשלות ישראל מביג"י (בן גוריון)עועד ביבי 2014 עמוד 277, הבטיחו הקמת יישוב דרוזי חדש, שקרו לדרוזים, הבטיחו, אך לא קיימו. ואשרי המאמין!
בין שערי הספרים להלן אולי נמצא : לפלף, יורם, חלמאי, ערמומי, ועוד היד נטויה, בעזרת יה!!

הוצאת אונ,”בר-אילן, רמת גן 1998,
המחבר כיהן כמנהל המחלקה הדרוזית במשרד הדתות,
פנה לערכאות משפטיות נגד השייח’ אמין טריף תנצב”ה.

הדרוזים וההיסטוריה/ד”ר שכיב צאלח
1979הוצאה לאור: משרד הביטחון: 2000


ירושלים,תשס”ז,2007 אליה וקוץ בה הוצאת ספרים אריאל, 2014, עיין עמוד 277, הקמת יישוב דרוזי חדש!



ד”ר רג’א פרג’, כפר ינוח 2002 דרוזים בעת הנמנום, מן המחרשה הפלסטינית לרובה
הישראלי, פרו” קיס פרו/עוספיא 2019. מוסד
הלימודים הפלסטינים: בירות- ראמ-אללה.

משרד הביטחון, הדפסה שניה 2002, דפוס גסטליט, ח יפה, 2015, זרית חול בעיניים ומסי
אבי רעיון: טרנספר לדרוזים, שפתיים ירקיעו שמיים.
לפני תש”ח 1948, היום עושים הנשמה דפוס גסטליט, ח יפה, 2015,
מלאכותית לרעיון הקמת זרית חול בעיניים ומסי שפתיים ירקיעו שמיים.
מדינה דרוזית